<h1>הלכות פסוקות לרבינו יהודאי גאון הלכ' עירובין</h1>
<h2>דף יא.</h2>
אי צריכא [מתא למעבד עירו]בא בחבלים [או] בצורת פתח ומבוי דפתי' פתחי [עשר אמות סגי] ליה בלחי או בקורא [טפי מעשר אמות בעי] צורת פתח, ואי אית [ביה בשורא דמאתא] פירטתא כל פירטתא דבצירא מעשר אמות שר[י]א [בלא צו]רת פתח או חבלים, [וצורת הפתח שאמרו] קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן, וקורא דשדיא [עילוי] מבוי הרי הוא [כחבל ולחי היינו פצימ]ה. [ואי אית לה למאתא] שורא ואי נמי סדירין לה נהרואתא אינמי יתבא אתיליא דמדליא ע[ש]רה [טפחים זהו] עירובא [ולא צריכא אל]א עירובי חצרות, ואף על גב דתלן לה ערובי למתא כולא צריכין [אינשי מאתא לערב בפת, והיכי] עבדין גבאין מן כל ביתא וביתא דאית בה בההיא מאתא חדא חדא [ריפתא ומנחין ליה] לההוא [עירוב בבי]ת שיש בה ארבע אמות, ודוקא ארבע אמות על ארבע אמות [אבל לית ביה ארבע אמות על ארבע] אמות [לא], מדתניא [סוכה ג', ע"א] בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות [פטור מן המזוזה ומן המעקה ואינו מטמא] בנגעים ואינו נחלט [בב]תי ערי חומה ואין חוזרין עלויה [מעורכי מלחמה ואין מערבין בו] ואין משתתפין בו [ואי]ן מניחין בו עירוב, מאי טע' דלא [חזי לדירה לא מניחין בה עירב א]בל שיתוף מניחין בו.
<h2>דף מב.</h2>
ומן דאיתיה בדשתא [ומשדר ליה לגוי לאיתויי ליה מיא] ואי איכא התם חד ארמא אף על גב דאייתי[נהו למיא מחוץ] לתחום ש[פיר דא]מי, ואי ליכא ארמא ואיכא תרתין שיארת[א די]ש[ראל מחלפין] להדדי ש[פיר דא]מי, וכמה הוא תחום השבת שני אלפים אמה והינו מיל וריס, וריס אחד משבעה ומחצה במיל דהוו להו חמיסר [ריסי תרין מילי] ומילא ריבעא דפרסא.
<h2>דף מב:</h2>
ומאן דאיתיה בספינתא בשבתא לא צריך למזבן רשותא מן מארה דספינתא מאי טעמא ד]כיון דאגר לה לא צר[יך למזבן רשותא מיניה, ומאן דאיתיה בשיארתא] ומקדים איהו ויתיב [וקני שביתא בדוכתא אף על גב דלא אתו גמלאי א]לא בשבתא שפיר דאמי, והני [מילי הוא דסגי שיעור אלפים אמה אבל ט]פי אסיר.
<h2>דף מה.</h2>
אמ' רב יהודה אמ' רב גוים שצרו על עיירות ישר' אין יוצאין עליהן בכלי זיין ואין מחללין עליהן את השבת, [תניא נמי] הכי [גוי]ם שצרו על עיירות ישר' אין יוצאין ע[ליהן בכלי זיין ואין מחללין] עליה[ן את] השב[ת, במ]ה דברים אמורים שבאו על עסקי ממון אבל באו על עיסקי נפשות יוצאין עליהן בכלי זיין ומחללין עליהן את השבת, ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עיסקי תבן וקש יוצאין עליהן בכלי זיין ומחללים עליהן את השבת.
<h2>דף מח.</h2>
ראו כי יהוה נתן לכם השבת, אמר להם משה לישראל הזהרו שהמקום נתן לכ[ם] את השבת לש[מר]ה, על כן הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים, מלמד שבכל יום ויום היה המן יורד להם לישראל פרוטות פרוטות ובערב שבת היה יורד להן זוגות זוגות, שבו איש תחתיו, א[לו ארבע] אמות, אל יצא איש ממקומו, אילו אלפ[י]ם אמה שלתחום השבת. ואילו ארבע אמות מאי ע[בידתי]הי דאילו היכא ד[הוצי]אוהו גוים או [ר]וח רעה חוץ לתחום השבת נתנה לו התורה מקום לשבות [שנא'] שבו איש תחתיו וכמה הוא תחתיו ארבע אמות שלש אמות שלו ואמה אחת כדי [פישוט ידיו ורגליו], ומנין שתחום השבת [אלפים אמה נאמר [במדבר ל"ה] ומדותם מ]חוץ לעיר את פאת [קדמה אלפים באמה ונאמר [שם] ממ]גרשי הערים אש' תתנו [ללוים מקיר העיר ו]חוצה אלף אמה סביב, ותניא [ר'] עקיבה או' אי א[פש]ר לומר אלף [אמה] שכבר נאמר [אלפים אמה ואי אפשר לומר אלפים ש]כבר [נאמר אלף אמה מה תל'] לו' אלף אמה ומה תל' לו' [אלפים אמה, אלא אלף] אמה מגרש [ואלפים] אמה תחום השבת, ועד [שני אלפים אמה שרי ליה לאיניש לסגויי] בשבת אבראי מ[מתא טפי מהכי לא. ומאן דמסגי] בשבתא...
<h2>דף מט.</h2>
אמ' שמואל] בית שמניחין בו עירוב אין צריך ליתן את הפת, אמ' ר' [יהודה הבית של שתופי] מבוי צריכה שת[הא] גבוהה מן הקרקע טפח. והיכא [דפלגיה לעירובה] ואחתיה בתרין מאני לא הוי ערוב דא' רב יהודה [א' שמואל] [החולק את] עירובו ונתנו בשני כילי[ם אי]נו עירוב מאי טע' ערוב שמיה [דמערב ולא דמפלג, ודוקא] בתרין בתי אבל בתרי מאני בחד ביתא שפיר [דמי. והיכא דמע]רב חד גברא לכל בני מבוי או לכל בני חצר אי מדיליה [מערב ל]כולהון צריכא [לזכויי] להון על ידי אחר דפליג [מיניה ואמר ליה הכי, זכי ביה בהאי עירובא לכל בני מבוי או לכל בני חצר, ואי אית להון אוכלא גביה וקא בעי עירובי עילוייהו ומישקל מדידהו בשבתא צריך לאודועינהו, דאמר [פ', ע"א] רב יהודה אמר רב מעשה בכלתו של ר' הושעיה שהלכה לבית המרחץ עירבה לה חמותה, בא מעשה לפני חכמים ואמרו אם משלה צריך לזכות אם משל אחרים צריך להודיע.
<h2>דף נז.</h2>
דמאתא [שב]עים אמה ו[שירים כדתנן שלשה] כפרים המפולשים אם [יש בין שנים חיצונים] מאה וארבעים ואחת [אמה ושליש עשה האמצעי] את שניהם להיות א[חד דהוה ליה לכל חד וחד] שבעים אמה [ושירים דילפינן מחצר המשכן], ומנלן דעבורא [דמאתא כמאתא דמי ובהדי] מאתא מתחש[ב, דכת' ויהי בהיות יהושע ביריחו] מאי ביריחו [אי לימא ביריחו ממש והרי כתיב] יריחו סגרת ו[מסגרת, אלא מאי ביריחו בעיבורה] שליריחו וקא קארי [ליה יריחו שמע מינה] עיבורה שלעיר כ[עיר דאמי...]. ואי איכא עירות טובא דמבלעאן בהדי הדדי ב[שבעים אמה ושירים כולהי כחדא מאתא] דמיאן ומהלך את כולן וחוצה להן אלפים אמה בלא עירוב, [דאמר [כ"א ע"א] ליה רב חסדא למרי בריה דרב הונא בריה] דרב ירמיה בר אבא אמרין אתיתין לצלויי בשבתא מבירי[ש לבי כנישתא דדניאל תלתא פרסי אמאי] סמכיתון אברגנין הכי אמ' אבוה דאביי משמיה דרב אין ב[ור]ג[נ]ין בבב[ל, נפק ואחוי ליה הנך מתוואתא דסורא דמבלען] בהדי הדדי בשבעים שבעים אמה ושירים, ומדידת אלפים אמה ד[קא אמרינן בקדידות הרים ובבליעות] גיאיות וגדירות ורואין אותם כאילו הן במישור.
<h2>דף סב.</h2>
ואי מתא דגוים היא צריכין למזבן [רשותא מן גוים דאית בה] כהיכי דתיקום כולה מתא ברשותא דישראל והדר הוו עירובא, דאמור רבנן אין עירוב מועיל [במקום גוי ואין ביטול רשות מועיל במקום גוי עד שישכרנו הימנו]...
<h2>דף סה:</h2>
[...לההוא פונדק אתא] גוי [מאריה דפונדק בשבתא] אמרין מה הוא [למיגר מינה בשבתא מי] אמרינן שוכר כמערב דאמי מה מערב מבעוד יום הוי ערוב משחשיכה לא הוי עירוב שוכר נמי לא שנא, או דילמא שוכר כמבטל רשות [ד]אמי מה מבטל רשות אפילו בשבת שפ[יר דאמי אף שוכ]ר נמי אפילו בשבת שפיר דאמי, א' להן ר' חמא בר יוסף נשכור א' להן ר' אסי לא ישכור א' להן ר' חייא בר אבא נסמוך על דברי הזקן ונשכור, [אתו שיילוה לר' יוחנן א]מ' להן יפה עשיתם ששכרתם. ומתא ומבוי דלית בהו גוים כלל מערבין ב[חצרות], ואילו היכא דמתא לא מערבא אסיר לטלטולי בהנך שבילי דמתא ו[מן] שבילי לדרתא ומן דרתא לשבילי ומן דרתא לדרתא ומן תרביצי לתרבי[צי] ומן תרביצי לשבילי ומן שבילי לתרביצי [עד ד]תלו ערובא בפומא ד[שבילי].
<h2>דף עא:</h2>
והיכא דאיכא תרין בתי ופתיחא בחד כוותא או בבא לחבריה אי מדלייא ההיא כוותא אי ההוא טפי מעשרה טפחים שרי לטלטולי מן ההיא ביתא להאי ביתא ולא [צריך ל]עירוב ואי כתתיא ההוא כוותא או ההוא בבא מתנח בהון ערובא, [מ]אי עירוב ומאי שיתוף דתניא מערבין בחצרות בפת ואם רצו לערב ביין אין מערבין משתתפין במבוי ביין ואם רצו לשתתף בפת משתתפין [מערבין בחצר ומשתת]פין במבוי כדי שלא תשתכח תורת התינוקות ויאמרו [אבותינו לא ערבו דבר]י ר' מאיר וחכמין אמרו מערבין או משתתפין, א' רב [יהודה אמר רב הלכה] כרבי מ' ורב הונא א' מנהג כר' מאיר ור' יוחנן א' נהגו העם [כר' מאיר.
ועבדין ערובי חצרות בפת ושיתופי מבו[אות בכ]ל דבר ואפילו ביין ובשכר ובחומץ, ערובי חצרות היכי הנך בת[י דבעי לטלטו]ליה בהון מ[ן] ביתא דמר לביתא דמר או נמי מחצר דמר לחצר דמ[ר ואפילו חצר] דאי[ת] בה חמשה בתי לחמשה אינשי או מאה בתי למאה אינש[י כולהון צריכין לערב] בהדי הדדי והדר משתרי להון לאיניש איניש ברשותא ד[חבריה, והיכי] עבדין מגבי ומתיין איניש ריפאתא ומכנפין ומנחין ההוא ערוב[א בחד ביתא מן] הנך דרתא דהוי ארבע אמות על ארבע אמות והדר מש[תרי להו] לטלטולה מתרבצא דמר לתרבצא דמר ובין ביתא דמר לביתא ד[מר, ואי חצר כולה] דחד גברא היא ואית ליה בני או כמה אינשי דסמיכה [עליה ואכלין לחמא] מן האי ספטא ולא פליגי מהדדי לא צריכין לערובא.
<h2>דף עג.</h2>
[ואי פתיח ביתא דההי]א דרתא לשבילא ואי איכא נמי בתי אחרינ[י דפתיחו לההוא שבילא צריכין למעבד שיתוף בהדי הדדי] והדר מ[שתרי להון לטלטולי מן מבואות לבתים ומן בתים] למבואות, דתנן חמש [חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות למבוי ערבו] בחצרות ולא נשתתפו במבוי מותר בחצרות ואסורין במבוי אם נשתתפו במבוי מותר[ין כאן וכאן, ע]רבו בחצרות ונשתתפו במבוי שכח אחד מבני חצר ולא [עירב] מותרין כאן [וכאן], מן בני מבוי ולא נשתתף מותרין בחצרות [ואסורין במבוי שהמבוי ל]חצרות כחצר לבתים.
